דניאל, נסים

בן אסתר ושמואל, נולד ביום ה' באייר תרפ"ח (25.4.1928) בתל- אביב. משסיים ללמוד בבית-הספר "אליאנס" יצא לעבודה והתמחה במלאכת הנגרות. היה איש עמל ויגע ותמך מכספו במשפחה. תקופה מסוימת היה חבר בתנועות המחתרת, אם כי לא אהד מפלגתיות וחלם על איחוד כל היישוב בארץ. כשהחלה מלחמת-העצמאות היה בין הראשונים שהתייצבו למערכה והצטרף לחטיבת "גבעתי". נסים היה עלם בריא, גבוה, חסון ונסך בחבריו הרגשה של ביטחון ואומץ. הוא השתתף בקרבות רבים: בערבות הנגב, באבו-כביר, בתל-א-ריש ובליווי השיירות לירושלים הנצורה. היה מקלען מצוין והיה מחפה על חבריו במבצעים הקרביים השונים. בליל 2-3 ביוני 1948, במסגרת מבצע "פלשת", תקפו כוחות "גבעתי" את המערך המצרי ליד גשר אשדוד (גשר "עד הלום" כיום). ההסתערות נבלמה באש כבדה של האויב והכוחות נאלצו לסגת. ההתקפה נכשלה אמנם, אך אילצה את המצרים להיערך במקום ובלמה את התקדמותם צפונה. דניאל חירף את נפשו וכל עוד היתה לו תחמושת, חיפה על חבריו. בחפותו עליהם נפל ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). נסים הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בכפר ורבורג.