בן פתחיה וג'מאל. נולד ביום 3.4.1975 בכפר משהד, החמישי מבין תשעה אחים ואחיות. בבית-הספר היסודי למד ג'מיל בכפרו. הוא היה תלמיד חרוץ ואהב את בית-הספר. ג'מיל המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון המשותף לריינה ולמשהד, בכפר ריינה, סיים במגמה היסטורית-מזרחנית וקיבל תעודת בגרות. לאורך כל שנות לימודיו, בלט בחוש המנהיגות הטבעי שלו, היה טיפוס חברותי, שהיה תמיד מוקף בחברים. ג'מיל התאפיין בשמחת חיים ובחוש הומור. מילדותו היתה לו נטייה מוסיקלית ואהבה מיוחדת לשירה. הוא אהב מאוד לשיר והקים חבורת צעירים שהיו רוקדים ושרים במסיבות ובאירועים שנערכו בכפר ומחוצה לו. יחד עם זאת, ידע להיות גם רציני ושקול וזכה לכבוד ולאהדה בכפרו. לאחר סיום הלימודים, התחיל לעבוד. שאיפתו היתה להתגייס למשטרה, אך גילו הצעיר לא אפשר זאת, לכן החליט להתנדב לצה"ל. ג'מיל, המוסלמי, נימק את רצונו לשרת בצבא במילים: "אני רוצה להתגייס בגלל שאני מאזרחי ישראל, כדי לשמור על הביטחון במדינה". לאחר שקיבל את אישור הוריו, החל באימונים לשיפור כושרו הגופני לקראת הגיוס. ג'מיל גויס במחצית דצמבר 1994, עבר מסלול טירונות והוכשר כלוחם חי"ר. ג'מיל היה מהבולטים בפלוגה ושאף להתקדם ולעלות בסולם הדרגות. בהמשך, עבר קורסים נוספים, ביניהם קורס מ"כים וקורס סמלי חי"ר, ועלה לדרגת סמל. בסיום הקורס הוצב ביחידת הסיור המאבטחת את גבול הדרום, שם שירת כמ"כ בפלוגת טירונים. ג'מיל היה מפקד טוב והתייחס אל פקודיו באיכפתיות, בחום ובהבנה. הוא אהב מאוד את הצבא, היה גאה בכך שהוא חייל בצה"ל, ואף ניסה לשכנע את חבריו בכפר להתנדב לשירות. ג'מיל נחשב ללוחם מעולה ולמפקד מצטיין, ונתפס בעיני חבריו ופקודיו כמנהיג המשרה ביטחון על הסובבים אותו. מפקדיו התרשמו מרמת התפקוד הגבוהה שלו, ממעורבותו הפעילה בחיי הפלוגה ומדאגתו לחייליו, והעריכו אותו כאדם נעים, חברותי ואהוד, מהיר תפיסה, יסודי וחרוץ, בעל יוזמה ויכולת. במיוחד צוינה המוטיבציה שלו. בשל תכונותיו אלה, היה ג'מיל מועמד להישלח לקורס קצינים. בסתיו של שנת 1995, התארס ג'מיל עם בת דודו בטקס "עקד" שנערך בכפרו. ביום 11.2.1996 נפל ג'מיל בעת שירותו. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הובא למנוחת עולמים בכפרו, משהד. הותיר אחריו אשה, סומייה, לה היה מאורס, הורים, ושמונה אחים ואחיות – חאלד, יוסף, אמינה, מרואן, סאמייה, וליד, מוחמד ותופיק. במכתב הניחומים למשפחה השכולה, כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "ג'מיל תואר על ידי מפקדיו כלוחם וכמפקד בעל רמה אישית גבוהה, אשר תרם לאחרים מנסיונו הרב, ואף היה מועמד לצאת לקורס קצינים. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו ופקודיו כאחד." מפקד היחידה כתב למשפחה: "ג'מיל תפקד כמפקד כיתה בפלוגת טירונים. רק הטובים ממפקדי גדוד הסיור משובצים לפיקוד בפלוגות טירונים – וכזה היה בנכם."
