דויטש-אלטברג, רפאל

בן צציל וזאב, נולד ביום י"ב בחשוון תרפ"ז (20.10.1926) בקיבוץ משמר העמק ובו רכש את השכלתו. היה בעל נפש פיוטית ומזג סוער; מבריק בנצנוצי הומור עסיסי טוב-לב. את חייו רצה להקדיש לאמנות, למוסיקה ולשירה, אף ניסה כוחו בעט-סופרים. היה אהוב ואהוד על כל יודעיו. בחודש ינואר 1947 הצטרף לפלמ"ח ונשלח לקבוצת רמת יוחנן. לאחר חודשים מספר נשלח לקורס מפקדים ואחר-כך עבר לתפקידי הדרכה. היה מדריך ביגור, הזורע, גבת, קבוצת השרון ותל יוסף. בתקופת המאבק נגד הבריטים הצטרף אל הגדוד הראשון של הפלמ"ח והשתתף בפיצוץ תחנת הראדאר על הכרמל. עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה בין מתקיפי כפר הפורעים בלד א-שייח'. אחר-כך עבר לגליל המערבי והשתתף בקרבות שפרעם, כברי ויחיעם. רפאל שירת זמן-מה בקבוצת חניתה כמדריך והועבר משם למשמר העמק. באותו זמן צורף לגדוד חי"ר בחטיבת "גולני" ושימש בו כמדריך. השתתף בכיבוש מגידו ולג'ון ובקרב על ג'נין. השתתף ב-8.6.1948 בהתקפה על לוביה שנכשלה. ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948) היה עם מחלקתו על אחד ממשלטי לוביה. בבוקר החלה התקפת אנשי קאוקג'י, ואז נפצע. אולם על אף פצעיו הוסיף לפקד על אנשיו עד שנפצע שנית. כשחשו חבריו לעזרתו נפצע בשלישית ונהרג. רק אחרי שישה שבועות הובא למנוחת-עולמים בקיבוץ משמר העמק.