fbpx
דהאן, אורי

דהאן, אורי


בן הזקונים של חנה ודוד ז"ל, נולד ביום ז' בחשוון תשט"ו (3.11.1954) בתל-אביב. אורי החל ללמוד בבית-הספר היסודי "תחכמוני" בתל-אביב והוסיף ללמוד בבית-הספר התיכון עירוני ה', אף הוא בתל-אביב. לאחר שנתיים, הוא הפסיק את לימודיו וניסה את דרך הקיבוץ. הוא הגיע לקיבוץ בית-אלפא, עבד ולמד בו וסיים את חוק לימודיו התיכוניים. אורי גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972, והוצב בחיל-ההנדסה. במסגרת החיל הוא עבר קורס פלסים וקורס מ"כים. עם יחידתו עבר אורי בשלום את מלחמת יום-הכיפורים, ועל חזהו התנוססו אות המערכה ואות השירות המבצעי. את שירות החובה שלו, שהיה בלא דופי, סיים בדרגת סמל. לאחר ששוחרר מצה"ל, התקבל אורי לעבודה בבית-דפוס, ובו-בזמן עסק בהדרכת נוער במצוקה. את כל חום ליבו ואהבתו נתן לילדים שהגורל התאכזר להם. הוא ארגן להם פעילויות ספורט וחברה, וניסה להרחיקם מן הרחוב. אורי שיחק כדורגל וכדורסל, נטל חלק בחוגים לריקודי עם והרבה להאזין למוסיקה. חמש שנים עבד אורי כמדריך בפנימיית "בית הדר" בחבצלת השרון. הוא העניק לילדים שהדריך חום ואהבה, שלא זכו להם בבתיהם. את כל משכורתו הוא הוציא על קניית ממתקים וצעצועים לבני חסותו. ילדים ממשפחות הרוסות הוזמנו להתארח בביתו בשבתות ובחגים. מדי שנה נקרא אורי לשירות מילואים בגדוד חי"ר, ומפקדיו – שעמדו במהרה על טיבו – הגדירוהו כ"נוח, חביב וותרן. חושב ונותן לאחרים, לא נוטר טינה, בחור שקל להסתדר איתו ולהרגיש נינוח בחברתו. אורי הרבה לחייך, לקח דברים ברוח טובה, בלא עוינות, בלא תחרותיות, בשיתוף, בחברות וברוח טובה. כאשר היה עליו להתמודד בעצמו עם קשיים ובעיות, לא הטיל אשמה, אחריות או כאב על אחרים. היה נעים ומסביר פנים". במלחמת שלום הגליל נקרא אורי לשירות מילואים. פעמיים חזר בשלום, בלא פגע. בפעם השלישית, חודשיים וחצי לאחר מות אביו, לא שיחק לו המזל. ביום ט"ז באייר תשמ"ג (29.4.1983), נפל סמל אורי בקרב בלבנון והובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו אם, אח ואחות. במכתב תנחומים למשפחה, כתב מפקדו: "בהרבה בחינות אורי היה הנשמה של הפלוגה… הוא היה בלי ספק האדם החביב והסימפטי ביותר על כולם. המזג הטוב שלו, החיוך הכמעט נצחי והסגנון הידידותי, החביב והחם שלו הביא אותו בתוך תקופה קצרה להיות מעמודי התווך הבולטים והחשובים שבפלוגה". בתוכנית רדיו, שעיקרה מפגש עם ילדים-חניכים, הועלתה דמותו המאירה. המשפחה הוציאה לאור לזכרו, חוברת – "אורי", ובה תיאור חייו הקצרים ופועלו הרב

דילוג לתוכן