גרינברג, יוליאן

בן גולדה ואלי, נולד ביום כ"ד בשבט תרפ"א (22.2.1921) בבוקרשט, בירת רומניה. בעירו סיים בית-ספר עממי והשתלם בספרות. במלחמת-העולם השנייה נשלח לעבודת-כפייה אצל הכובשים הנאצים ולאחר ניצחון הרוסים השתחרר, עזב את רומניה ונסע עם אחיו לגרמניה. הצטרף לקיבוץ "העובד" ושהה שם כשנה. אחר-כך עבר לאיטליה, עבד במקצועו והצטרף לתנועת "אחדות העבודה". באיטליה נפגש עם שליחים שהגיעו מהארץ והאיץ בהם שיקבלוהו למחנה-אימונים של ה"הגנה" והתאמן שם זמן מסוים. ביום 15.5.1948 עלה ארצה באונייה "ארגנטינה", יצא מיד למחנה הצבאי בתל ליטווינסקי, והתגייס לחטיבה 7 שזה עתה הוקמה. הוא המשיך באימונים הצבאיים ונשלח לחזית לטרון. באחד הקרבות נפצע ברגלו, סירב להישאר בבית-חולים ודרש שיחזירוהו לשירות קרבי. משחזר ליחידתו ניבא לו לבו את אשר צפוי לו וביקש מחבריו לבל ימסרו להוריו הזקנים על-דבר הימצאו בחזית לטרון. על חטיבה 7 הוטל לפרוץ את הדרך לירושלים, שנחסמה על-ידי מערך הלגיון בלטרון. סמוך לצאתם נתקלו לוחמי החטיבה בכוחות אויב עדיפים. ביום ט"ו באייר תש"ח (24.5.1948), בקרב על המשלטים מדרום ללטרון נפצע יוליאן פצעי-מוות בכתפו ובכליותיו. שעות התענה בייסוריו ובהגיע מגישי העזרה ראשונה – נפח את נשמתו. ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.