גרינברג, אברהם

בן בלה ומשה, נולד ביום כ"ז באלול תרפ"ח (12.9.1928) בארץ. בתל-אביב למד בבית-ספר עממי, ואחר-כך בבית-ספר תיכון. במלחמת-העולם השנייה היה אביו בין ראשוני המתגייסים למלחמה בנאצים ומצא את מותו במצולות הים בנכר, מדרום לאיטליה. הבן לא בייש את דרכי אביו ועוד בהיותו תלמיד בבית- הספר העממי הצטרף ל"הגנה" ולה הקדיש כל עתותיו הפנויות. עם הקמת צה"ל התגייס והשתתף בהגנת ירושלים ובקרבות ימין- משה, מקור-ברוך וכנסיית נוטר-דם. אברהם נפצע והוחזר לתל- אביב ועוד לפני החלימו יצא שנית לפעולות קרביות. הוא צורף לחטיבת "גבעתי" וירד לדרום. אברהם נעדר אחרי הקרב לכיבוש הכפר בית-עפא שליד נגבה, שניטש ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). נפוצו שמועות שנפל בשבי המצרים כשהוא פצוע, אך שמועות אלו לא נתאמתו. ביום י"ד בטבת תשי"א (23.1.1951) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.