גרוספלד, חיים (הרמן)

בנם-יחידם של זהבה ומשה-יואל, נולד ביום ה' בחשוון תרפ"ה (2.11.1924) בעיר דיסלדורף, גרמניה ולמד בבית-ספר עממי בעירו. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1934. האב נהרג במאורעות תרצ"ח. בנפול אביו נכנס חיים ל"הגנה" בעודנו תלמיד בית-הספר העממי. הוא היה מספר לאמו כי הוא הולך לקולנוע, ולמעשה יצא לשמירה במקומות מסוכנים ביותר. חיים למד בבית-הספר הריאלי "יבנה" בחיפה, והיה תלמיד טוב ונבון. בהיותו מודע למצב הכלכלי הקשה של המשפחה לא הירבה לבוא בדרישות אל אמו העמלה קשה, ועם סיום בית-הספר העממי קיבל על עצמו לפרנס את הבית. הוא עבד בוועד הדר-הכרמל בחיפה, במכון-המים. היה חבר "השומר הצעיר" והמשיך דרכו בתנועת העבודה כחבר ה"הסתדרות". בהיותו בן 17 התגייס לצבא הבריטי, על אף התנגדות אמו ומאמציה לשחררו. תוך כדי שירותו הבריח מעפילים והעביר נשק ל"הגנה", ואף נענש על כך. בשנת 1944 השתחרר מן הצבא הבריטי ועבד בבית-חרושת לסוללות-חשמל. הוא נשא אישה ועבר לגור בתל-אביב. אך מפעילותו הרבה ב"הגנה" לא הרפה. השירות ב"הגנה" גזל את מיטב זמנו עד כדי כך, שלא יכול להתמסר לפרנסת המשפחה, אולם תפקידו זה היה בעיניו חשוב מענייני חייו הפרטיים ושלום הבית. השמדת יהדות אירופה ורצח אביו הדריכו את מנוחתו והוא לא חדל ממחשבת נקם. כשפרצה מלחמת-העצמאות היה מן הראשונים לגיוס. שירת בחטיבת "גבעתי", תחילה כמקשר על אופנוע ואחר-כך כמ"צ וש"ג בתל נוף וחולדה. הוא השתתף בקרבות על הקסטל והדרך לירושלים ובמבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב. . כשביקשוהו קרוביו להימנע מיציאה לקרב, בטענם שהוא בן-יחיד, ענה כי הקצין נתן לו פקודה ועליו למלא אותה. חיים נפל בקרב על חוליקאת ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948) עם רבים מאנשי פלוגתו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג. השאיר בת.