גרויליך, מנחם

נולד בגאליציה ועלה לארץ-ישראל למרות התנגדותם התקיפה של הוריו. בארץ עבד כפועל במשקי האיכרים בפתח-תקווה וברחובות. היה עלם צנום וכפוף-גו אך זריז ומוצלח מאוד במלאכתו ועד מהרה יצא שמו כאחד מטובי הפועלים באזור. חבריו מספרים שהיה גם איש ספר ולמדן גדול וקרא בשקיקה ובהנאה מרובה ספרים בעברית, בגרמנית ובפולנית. הוא התחבב על חבריו והללו ששו לעבוד עמו במשקים השונים. בשנת 1917 אירע שאיכרי פתח-תקוה לא יכלו לשלם לפועלים את שכר עבודתם ואלה יצאו להפגין ולתבוע את פרנסתם מאת חברי "הוועד החקלאי". באחד הימים דרשו התורכים להסגיר לידיהם את שומרי המושבה והוועד ניצל הזדמנות זו כדי להיפרע מהפועלים ומסר את שמותיהם למשטרה התורכית. אז החליט המרכז החקלאי של פועלי יהודה שיימסרו לידי התורכים עשרה אנשים נתיני אוסטריה בתקווה שהיחס אליהם יהיה נוח יותר. כך התנדב גם מנחם להצטרף לחבורה ובאוקטובר 1917 הועבר על-ידי התורכים לכלא בדמשק. שם עונו קשות הוא וחבריו עד אשר לא יכלו עוד לשאת בעינויים. מנחם נפטר בבית הכלא והובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בדמשק. על-שם מנחם ושני חבריו – שמואל שטרייפלר ויצחק מהרינג נקרא הקיבוץ גבעת השלושה. שמו הונצח בספרים "ספר תולדות ההגנה", "ברוח ובחיל", "ההגנה בפתח תקווה", "העלייה השניה" ורשימה על דמותו ראתה אור בספר "ציונים עלי דרך". הפסלת בתיה לישנסקי עיצבה את פסל השלושה שהוצב בקיבוץ עינת לזכר מנחם וחבריו. בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שמקום מנוחתו בבית העלמין היהודי בדמשק, סוריה