גלותמן, אברהם

בן שפרה ודב, יהודי משכיל ומורה עברי. נולד ביום ה' בשבט תרנ"ה (1895) בבוברויסק שברוסיה. מילדותו נמשך לחקלאות וטבע ובעודו צעיר לימים נסע ללמוד בבית ספר חקלאי בעיר צ'נסטוחוב, שהכשיר נערים לעליה ולעבודה חקלאית בארץ-ישראל. בשנת 1914 עלה לארץ-ישראל. שנות עבודתו הראשונות היו במושבה מגדל ובמקומות שונים בגליל וכן עבד כמדריך למטעים בעבר הירדן. כשנתארגנה מטעם "הפועל הצעיר" קבוצת חברים להוראה ועבודה בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" קיבל אברהם על עצמו את ההדרכה המעשית בענף המשתלות ועצי הפרי. אז הביא ארצה מצרפת את השתילים הראשונים של תות השדה. יחד עם קבוצתו החל להוציא בשנת תר"ף את הירחון החקלאי "השדה", בו השתתף מראשיתו ברשימות על גידול פרחים. ממקווה ישראל עבר לנהלל והיה חבר במושב מיום היווסדו. עיקר מרצו השקיע בייעור הסביבה, ולאחר מכן התמסר לענף עצי פרי במשקו ובמשקים אחרים ושמע המשתלה בנהלל יצא לתהילה בכל הארץ. אברהם הצטרף לשורות ה"הגנה" ובמערכה הציבורית היה איש "אחדות העבודה", תקיף בדעותיו אך צנוע וענוותן, חביב על הבריות ובעל תרבות עמוקה. הרבה לבקר בקונצרטים וניגן בכינור. במרוצת הזמן העלה ארצה את אחותו ואת אמו הזקנה. ביום ט"ז באדר תרצ"ו (10.3.1936), זמן קצר לאחר נישואיו והולדת בנו, נסע באוטובוס ערבי לבקר את אשתו ובנו בן החודשיים ברמת השרון. בערב נפתחה ליד העיירה קלקיליה אש על האוטובוס ועל משאית יהודית שנסעה לפניו. הנהג המשיך בנסיעתו, אבל אברהם נפגע ביריות ונהרג במקום. בן ארבעים שנה היה במותו. הוא הובא למנוחות במושבו בנהלל, ובדברי ההספד נאמר עליו בין השאר: "שמך ואישיותך קשורים בכל שיח ועץ, פרח ושושנה בנהלל ובארץ כולה… השקעת בהם עמלך באהבה. אתה רק בנטיעות עסקת ולמה עקרו אותך?" הניח אישה ותינוק ואם זקנה. ברשימה לזכרו שנתפרסמה בכתב העת "במחנה" מיום 17.4.1936 נכתב: "איש התום והענווה, איש הנטיעות והצמח, מטובי העובדים החקלאיים". שמו הונצח גם בספרים "באפיקים במחצית יובלה" מאת אריה אופיר, ב"מאורעות תרצ"ו" מאת ברכה חבס, "נהלל – ספר היובל" מאת חגי בנימיני ו"בדם ואש" מאת ראובן גולדברג.