fbpx
גולדנפון, דוד (גולה)

גולדנפון, דוד (גולה)


בן קרינה והרופא שמואל-זנוויל, נולד ביום י"ד באייר תרפ"ו (28.4.1926) בעיר קישינוב, בסרביה ובחודש נובמבר 1934 עלה לארץ עם הוריו, שהשתקעו בחיפה. דויד למד בבית-הספר הריאלי ואחר-כך השתלם בטכנולוגיה בטכניון בחיפה. חבריו מספרים על תפיסתו המהירה של "גולה", כפי שכינוהו, על הצטיינותו במתמטיקה, על שתקנותו שכיסתה על עמקות ועושר נפשי, על קור-רוחו ואומץ-לבו שעמדו לו ולחבריו בטיולים במקומות מסוכנים ובמצבים קשים. "היה תמיד ער ודרוך ומוכן לבצע החלטות, אף אם התנגד להן. סוער בפנים, אך כלפי חוץ היה סמל השקט והמתינות", סיפרו עליו חבריו, שהכירוהו סמוך לשנתו העשרים. דויד היה חבר בתנועת "הצופים" ופעיל בשורותיה, הצטרף לפלמ"ח ושירת כסייר. בין היתר השתתף בפיצוץ הרכבות ובחדירה למשטרת כנען. היה בין הנאסרים ב"שבת השחורה" (29.6.1946), וישב ארבעה חודשים במחנה-המעצר ברפיח, ומאז ראה עצמו כאזרח הנגב. הוא השתתף בעליית אחת- עשרה הנקודות בנגב והחל לבנות את עתידו בקרב חלוצי הנגב. בדצמבר 1947 הוחזר לשירות וירד לנגב עם הרזרבה של הפלמ"ח. השתתף בכל המבצעים ובהובלת השיירות מחלוצה לבית אשל. לאחר שסיים קורס חבלה, נשלח עם שתי כיתות להניח מוקשים בכפר חלצה (ליד חלוצה), מחשש שמא תושביו שעזבוהו יחזרו אליו ויעשוהו בסיס לניתוק הדרך בין חלוצה לרביבים, ששימשה גם את בית אשל ונבטים. ביום ב' באדר א' תש"ח (12.2.1948) הניח מוקשים בחלק המערבי של הכפר, ולפני כסותו את המוקש האחרון אמר לחבריו שיתרחקו. "אם יקרה משהו, מוטב שרק אחד ייפגע", ואכן הוא היה היחיד שנתרסק בהתפוצץ המוקש. דויד הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברביבים.  

כובד על ידי

דילוג לתוכן