ברומברגר, שלמה-מנשה (אידה)

בן בלהה ויואל, נולד ביום י"א בתמוז תרע"ט (9.7.1919) בווינה, בירת אוסטריה. הוא גדל בבית ציוני, היה נתון להשפעת "ברית ביל"ו" וחדור שאיפה לעלות ארצה. הוא למד בבית-ספר תיכון בווינה ובשנת 1935 עלה ארצה עם הוריו שהתיישבו בחיפה. בארץ למד את מלאכת השרברבות ואחרי יום עבודה מפרך היה ממשיך ללמוד בערבים. בנוסף היה עוזר בכל יכולתו לאביו במשק-החלב שלו. המשפחה נאבקה קשות על קיומה וגרה במרתף, אך כעבור זמן עלה בידי אידה לבנות לעצמו בית מגורים ובית-מלאכה בזכרון יעקב והמשפחה עברה להתגורר שם. היה אמיץ, שקדן, מסור ודואג להוריו ושמח לכל שכלול אשר הכניס בבית-מלאכתו. מנעוריו היה חבר ה"הגנה" וחבר הפלמ"ח החיפני, בפלוגה הניידת. עם פרוץ מלחמת-העצמאות צורפה הפלוגה לאחד מגדודי חטיבת "כרמלי" ואידה, אם כי שוחרר מגיוס בגלל מחלת-כליות, התנדב ושירת באחת מפלוגות הגדוד, תחילה כמחסנאי, אולם עם החרפת המערכה השתתף באופן פעיל בקרבות לטיהור חיפה וסביבתה, בכיבוש החווה השבדית ובית-הסוהר בעתלית ובקרבות על סג'רה, טנטורה וג'נין. עם תום ההפוגה השנייה הועברה פלוגתו לחזית משמר-הירדן. עם חידוש הקרבות לחם עם פלוגתו לבלימת ניסיונות הסורים לפרוץ לעבר ראש פינה. ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948), נפל בקרב בשעה שיצא להגיש עזרה לפצועים ולאוספם משדה-הקרב. שלמה-מנשה הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה