ברוך, דויד

בן נסים ואסתר. נולד ביום ה' בתמוז תש"א (30.6.1941) בעיר ורנה אשר בבולגריה. השנים היו שנות שלטון הנאצים ואביו רחוק ממשפחתו הנודדת מן העיר לעיירה ולכפר נידח. לאחר מכן כאשר נפטרה אמו השאיר המקרה משקע בלבו. עם עלותו ארצה בשנת 1949 במסגרת "עליית הנוער" עז רצונו להיות בקיבוץ ולמרות קשיי הקליטה הראשונים הוא הצליח לרכוש לעצמו ידידים רבים בין מכיריו. בקיבוץ יד מרדכי גדל בחברת הילדים; בעבודה, בלימודים ובתנועה לקח חלק פעיל. ער היה לנעשה סביבו ומוכן תמיד לעזור לחבריו. התחנך במוסד החינוכי שבקיבוץ ושם סיים את לימודיו התיכוניים. היה מן הראשונים בין חבריו שגויס לצה"ל ביוני 1960 ושירת בחיל האויר כטייס עד שהגיע לדרגת סרן. רוח הבטחון שפעמה בו היתה מהולה ברכות מופלאה ובלבביות ששפעה לכל. כטייס קרבי השתתף במלחמת ששת הימים; כקצין וותיק בשירות הקבע וכלוחם נועז יצא לקרב האויר שנערך בשמי סיני בסביבות ביר-גפגפה ביום כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967), הוא היום הרביעי לקרבות, ונפל. הניח אשה (חברה במשק יד מרדכי) שציפה להולדת ילדה הראשון. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות ביד מרדכי. מפקד הטייסת שלו כתב במכתב התנחומים לרעיתו ולהוריו על אישיותו הנפלאה: "היה שקט ולא נהג להתבלט ורק אחרי שהיה אתנו בטייסת התגלו כשרונותיו המגוונים על הקרקע ויכלתו הגבוהה באויר. היתה בו התגלמות נהדרת של לוחם ללא חת וחבר מסור, שמחת חיים ועליצות, ועם זאת שקט נפשי שהדביק את כל הסובבים אותו". בעלון שהוציא יד מרדכי הועלה זכרו עם זכר יהושע שחורי. חוברת לזכרו במלאת שנה לנפלו הוצאה לאור על ידי יד מרדכי. בחוברת 53" מהם" לזכר חללי הקיבוץ הארצי שנפלו במלחמת ששת הימים הוקדש עמוד לסיפור חייו. כן הועלה זכרו בחוברת שהוציאה הוועדה לאירועי יום העצמאות תשכ"ח של עיריית לוד.