ברוד, חנוך

בן יוהנה וזיגפריד. נולד בי"א בכסלו תרע"ה (29.11.1914) בברלין שבגרמניה. בעירו למד תחילה בבית ספר יסודי לאחר מכן בבית ספר מקצועי. בעודו נער הצטרף ל"הסתדרות הצופים היהודים בגרמניה" ובשורותיה התבלט בפעולותיו ובעיקר הרבה להשתתף בטיולים ובכינוסים. ב-1932 החליט להכשיר את עצמו לחיי עבודה בארץ ישראל ובשנת 1933, לאחר עלות היטלר לשלטון בגרמניה, עלה לארץ ישראל. בארץ עבד במשך חצי שנה בתל אביב כמתלמד במכונאות. באוקטובר 1933, כשעלתה לארץ הקבוצה הראשונה מהסתדרותו בגרמניה, הצטרף אליה ועמה עבר לנען. קליטתו בקיבוץ לא היתה קלה. אף על פי כן נקלט בו, נשא לאשה אחת מחברות הקיבוץ ושם גם נולד להם בן. כמקודם לא הפסיק לבקש דרכים כדי להעלות לארץ את הוריו מגרמניה. לאחר שש שנים שעשה בקיבוץ התגייס לנוטרות מתוך תקווה שזה יקל עליו לקבל רשיון-עליה בשביל הוריו. הוא צורף ל"משמר הנע" ועבר לגור במושבה מזכרת בתיה (עקרון). בכ"ד באב תרצ"ט (9.8.1939) לאחר הצטרפותו ל"משמר הנע", יצא עם ארבעה מחבריו לבדיקת הדרך בין מזכרת בתיה לחולדה. חנוך נהג ברכב ובדרכם חזרה עלו על מוקש רב-עוצמה. שלושה מן הנוטרים נהרגו במקום, חנוך נכווה קשה אך רץ, כשהוא נתון בהלם, להזעיק עזרה בלי לחוש שבגדיו בוערים. הטיפול הרפואי שקיבל לא הועיל, והוא הוציא נשמתו באותו ערב. הוא הובא למנוחות בקבר אחים בגדרה. הניח אשה ובן. ביום השבעה לנופלו הקדישו חבריו בנען את עלון הקיבוץ לזכרו; שמו הונצח גם בספר "לאש ולמגן".