בק, שמואל
שמואל, בן שרה וישראל, נולד ביום כ' בטבת תשי"ג (7.1.1953) ולמד בבית-הספר היסודי "פיק"א" ובבית-הספר "אחד העם" בפתח-תקוה. הוא היה תלמיד מצטיין במקצועות הריאליים. בכל שנות לימודיו היה פעיל בחוגים שונים בבית-הספר, בחוגים למוסיקה, לפסיכולוגיה ולציור. הוא היה מוסיקאי מחונן והיה קלרניתן בתזמורת. כן היה ספורטאי מצטיין וזכה במדליות על הישגיו באתלטיקה-קלה, בשחייה ובקליעה. עוד כשהיה תלמיד צעיר ניסה את כוחו בחיבור עבודות מחקר בנושאים שונים. כשהיה תלמיד בכיתות י"א וי"ב, כבר השתתף בחוגים למתמטיקה באוניברסיטת תל-אביב ובמכון וייצמן למדע ברחובות. שמואל הרבה לעסוק בפעילות חברותית. הוא היה יו"ר מועצת התלמידים בבית-ספרו וחבר מערכת עיתון הנוער, בו כתב מאמרי ביקורת בנושאים פוליטיים ורשימות הומוריסטיות. אך המתמטיקה הייתה לגבי שמואל כסם משכר; בכל רגע של פנאי עסק בפתרון בעיות מתמטיות מסובכות – בשעות מאוחרות בלילה, בטיולים, בבית ואפילו בחזית, בימיה הראשונים של מלחמת יום-הכיפורים. שמואל הרבה להורות ולהדריך תלמידים צעירים במקצועות המתמטיקה. משאת-נפשו הייתה להחדיר את נושא תכנות-המחשבים לבתי-הספר התיכוניים. הוא עיבד תכנית מפורטת והחל לפעול למימוש תכניתו. שמואל היה בן מסור מאוד למשפחתו, חרף עיסוקיו הרבים והמגוונים. הוא עבד כדי לממן את צרכיו, בעיקר ברכישת ספרות מקצועית ובפעילות ספורטיבית. שמואל גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1971 ושירת ביחידת המחשב של צה"ל, כמפעיל מחשב ומתכנת. ביחידה זו יצאו לו מוניטין כמומחה מצוין. הוא כתב חוברת בתחום התכנות, שהרשימה אפילו מומחים זרים שביקרו בצה"ל. הוא התמחה במקצועו, היה לעזר לבוגרי הפקולטה למחשבים שנזקקו לעצתו, להנחייתו ולהסבריו המקצועיים. שמואל היה צעיר שאפתן ורב-פעלים, אך נחבא אל הכלים. לדברי חבריו "נסק ככוכב שביט במהירות אל-על. זמן קצר אחרי בואו ליחידת המחשב, הלכנו ונעשינו תלויים בו ולפתע לא יכולנו עוד בלעדיו". בכל שעות היום והלילה היה שמואל מוכן לעבוד, להירתם למשימה מיוחדת ולפתור בעיות סבוכות ביותר. גם בתקופת שירותו בצה"ל, לא חדל ללמוד ולהשתלם אף ליום אחד. כאשר פרצה מלחמת יום-הכיפורים היה שמואל צוער מצטיין בקורס קצינים. הוא הוצב במתקן-אתראה חשוב בסיני והתנדב לתגבר כוח של צה"ל במחנות פאיד. הוא שירת שם ימים אחדים עד שהצטרף לכוח שיצא אל סואץ, שם ניטש קרב דמים קשה. שמואל התקדם יחד עם מפקד יחידת צנחנים אל עבר העיר, ולחם בגבורה עד שנפגע ונהרג בכניסה לעיר סואץ ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקווה. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן-משנה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי התכונות שציינו את שמואל כצוער בבית-הספר לקצינים, היו דבקות במשימה, מחשבה ומתינות בקבלת החלטות, עזרה הדדית ונכונות לנטילת אחריות. הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו.
