בן נון, שלמה

נולד בשנת 1907 ביוון. בילדותו עברה משפחתו לעיר חסקובו שבבולגריה. שם נפטרה האם ממחלת הסרטן וכעבור זמן קצר נפטר גם האב. אחותו הצעירה של שלמה נמסרה לאימוץ והוא נותר בודד. בסוף שנות העשרים עלה לארץ-ישראל. כאן הצליח לרכוש עגלה ושתי פרדות ועבד כפועל חקלאי שכיר באזור רחובות. במהלך עבודתו ובמגעיו עם הפועלים הערבים למד ערבית ושלט בה היטב ב-1934 מכר את הפרדות ונסע לקרובת משפחה ביוון. שם נשא לאשה צעירה יהודיה ועם בוא שניהם ארצה התיישבו בבית-חנן. ב-1935 הוקם בחיפה אירגון התיישבות מיסודם של עולי בולגריה בשם "הקוצר". שלמה הצטרף לאירגון זה ועם חבריו התיישב בכפר חיטים, ישוב בבקעת הארבל שכבר ניטש פעמיים בעבר. שלמה, כמי שכבר התנסה בעבר בעבודה חקלאית, הדריך את חבריו בעבודה. לאחר פרוץ מאורעות תרצ"ו, התגייס כנוטר למשטרה הבריטית ובתפקידו זה גירש פעמים אחדות בדואים מן הסביבה שהיו עולים עם עדריהם לשטחי המזרע של הישוב היהודי. בבוקר של ט"ו בטבת תרצ"ח (19.12.1937) יצא שלמה לסיור בשדות ובמהלך הסיור נחטף מן המארב על ידי כנופיה ערבית. לאחר שסוסו חזר ללא רוכבו יצאו חברי המשק לסרוק את השטח אבל חזרו בידיים ריקות. למחרת היום נמצאה הגופה בהרי נצרת, בסביבות סג'רה. בדיקה שלאחר המוות הוכיחה שהאיש נרצח זמן קצר לפני מציאת הגופה. על פני הגופה נמצאו סימני אלימות שלימדו כי שלמה נאבק עם חוטפיו. ב-21.12.1937 הובא למנוחות בקבר הראשון של כפר חיטים. הניח אשה ובת בת שנתיים