בן-זקן, דוד

בן ז'נט ושמואל. נולד ביום י"ט בטבת תשי"א (26.1.1951) בירושלים. בשנת 1952, כשהיה דוד בן שנה וחצי, עזבה משפחתו את הארץ ועברה להתגורר במרוקו, שם שהתה עד 1962, כאשר חזרה ארצה. המשפחה התגוררה בירושלים ובה למד דוד בבית-הספר היסודי 'חב"ד' אחר-כך למד את מקצוע הדפוס בבית-הספר 'אורט-חניכים' שבמושבה הגרמנית בירושלים. דוד הצטרף לשורות צה"ל בנובמבר 1969. לאחר שסיים את אימוני הטירונות הוצב לשרת בחיל-התחזוקה ומילא את חובתו ללא-דופי. כשהשתחרר, החל דוד לעסוק במקצוע שרכש בבית-הספר התיכון ועבד במדפיס הממשלתי. דוד היה אדם חביב על הבריות וטוב-לב. הוא ניחן במזג טוב, הרבה לחייך, ולכן אהבו חבריו לשהות במחיצתו. לאחר מלחמת יום-הכיפורים עשה דוד שני מעשים מכריעים בחייו: הוא נשא אישה והקים בית בישראל, ובאוקטובר 1976 החל לשרת בצבא הקבע. בסוף 1978 קיבל דוד דרגת רס"ל ולאחר שנתיים – דרגת רס"ר. באותה עת הוא שירת בחברון בתפקיד נגד תחזוקה. בראשית 1983 סיים דוד קורס קצינים וענד דרגות סגן על כתפיו. כעבור שנתיים הועלה לדרגת סרן. עם הקידום בדרגות השתנו גם תפקידיו של דוד. הוא שימש כסמ"פ מפקדה, מ"פ מפקדה, מפקד מחנה וקצין תחזוקתי אוגדתי. דוד ניצל בנס מספר פעמים מפיגועים בלבנון וכמו-כן מנפילת גג חדר אוכל בעין יהב בשנת 1971, בהיותו בשירות סדיר ומהתהפכות רכב בחברון. דוד חלה במחלה ממארת, נותח ועבר סדרת טיפולים שבסיומם נראה היה שהבריא, אך בריאותו הלקויה פגעה ביכולת העבודה שלו. למרות הקשיים והסבל, הוא המשיך בעבודתו. לימים, חלה הרעה במצבו ובחודש האחרון לחייו, כשאפסה כל תקווה, שהה דוד בקרב משפחתו. ביום כ"ה באב תשמ"ז (20.8.1987) נפל דוד בעת שירותו כשנפטר ממחלתו, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סרן. דוד הותיר אחריו רעיה, שלוש בנות ובן, הורים ושני אחים – אלי ואבי.