בלומנטל, ישראל-מתתיהו

בן חוה ומשה-בן-ציון, נולד בשנת 1920 בכפר ברצל, הונגריה. התחנך חינוך דתי ולמד ב"ישיבה". גדל בסביבה הכפרית והתמחה בחקלאות עוד מנעוריו. היה מילדותו בעל גאווה והכרה לאומית ועמד על כבודו וכבוד הילדים היהודים האחרים בשעה שהעליבום הילדים הנוצרים. לא אחת נחבל והוכה, אך ידע להגן בכל כוחותיו על עמדתו. ישראל-מתתיהו הצטרף להסתדרות הציונית החדשה (התנועה הרוויזיוניסטית) ובגיל 20 הגיע תורו לעלייה. בשנת 1940 העפיל ארצה באונייה "זאב ז'בוטינסקי". בארץ היה פעיל בשורות אצ"ל. גר בירושלים והתפרנס מעבודתו במאפייה. בחייו הפרטיים היה אדם שקט ונוח לבריות. אהב את משפחתו ומסור לה אך למעלה מכל העמיד את חובתו לעם ולארץ. מראשית מלחמת-העצמאות היה בין מגיני ירושלים. הוא דחה את כל השידולים לשחרור (בהיותו נשוי ואב לארבעה ילדים). אף מיעט בימי חופשה, כדי שלא להזניח את תפקידו. כשבועיים לפני נפילתו – באמצע חודש מאי 1948 – היה בין ההודפים התקפה ערבית מרוכזת בשייח'-ג'ראח ומן הכובשים מידיהם שלושה משוריינים. ישראל-מתתיהו נפל בחצר בניין "טיפת חלב", שם שכנה מפקדת יחידתו, בעת מילוי תפקידו, ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948) ונקבר בשייח'-באדר א'. הניח אישה, הינדה, וארבעה ילדים. ישראל-מתתיהו הועבר ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.