בכר, מרדכי

בן רבקה וליאון, נולד ביום ח' בחשוון תרפ"ה (27.11.1924) בקהיר, בירת מצרים. מרדכי עלה לארץ בשנת 1933 לאחר שכבר ביקר בה פעם, בהיותו בן שנתיים בלבד. תחילה התגוררה המשפחה בירושלים, אך כעבור שנה עברה לתל-אביב. בכל שלוש ערי מגוריו, קהיר, ירושלים ותל-אביב, היה מרקו – כפי שכונה בפי כל – חבר פעיל ב"מכבי הצעיר" ובהיותו בן 13 כבר הצטרף ל"הגנה". למד בבית-הספר "אליאנס". בשנת 1943 התגייס לצי המלכותי הבריטי והגיע לדרת סגן-קצין מקצועי P.R.M).). שירת במצרים, במלטה ובאיטליה (האונייה שעליה שירת היתה הראשונה שהגיעה לנמל גנואה, בשעה שהעיר היתה עדיין בידי הנאצים). בהשתחררו עבד במחנות הצבא הבריטי בארץ בהקרנת סרטי-קולנוע. היה בעל טבע עליז ושמח בחלקו. מיד עם פרוץ מלחמת-העצמאות התייצב מרקו לשירות ושירת בחטיבת "קריתי". בצאתו בראש כיתת-סיור לסביבות בית-החרושת "היוצק", ליד מקווה ישראל, נפל בשבי האויב. הוא הובל ליפו, למפקדתו של חסן סלמה, ושם עונה באכזריות עד מוות. יום מותו נקבע לכ"ב באדר א' תש"ח (3.3.1948). רק כעבור ימים מספר נמסרה גופתו על- ידי האנגלים. מרדכי הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.