בוכריס, רמי

בן אסתר (בשירה) ופנחס, נולד ביום א' בטבת תשכ"ד (1.1.1964) בג'רבה שבתוניסיה. בשנת 1966, כשהיה כבן שנתיים, עלה רמי עם הוריו ואחיו הגדול לארץ. את טלטולי הדרך עשה רמי בחיק אמו, שלא תמיד הרגישה בטוב, אך עשתה הכול כדי להגשים את חלומה – לעלות לארץ אבותיה. כשהגיעה המשפחה לארץ, התיישבה בטבריה. רמי היה בן חמש שנים, כשהתחיל ללמוד בבית-הספר "תלמוד תורה". הוא התקבל לבית-הספר על אף גילו הצעיר, כי כבר אז ניכר בפיקחותו הרבה ובכשרונותיו המיוחדים. רמי סיים את לימודיו בבית-ספר זה, כאחד התלמידים הבולטים במחזורו, הוא הצטיין בייחוד בלימודי הקודש, תורה ותלמוד, והשתתף בכמה חידוני תנ"ך. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, עבר רמי ללמוד בישיבת בני עקיבא "פרחי אהרון" בקריית שמואל, שליד חיפה. רמי למד במגמה ריאלית והצטיין בשקידתו הרבה. מוריו מעידים עליו שהיה בעל כושר הבעה ותפיסה חדה, חרוץ ומתמיד בלימודיו. ואכן, עמלו בתורה, יגיעתו ושקידתו היו לשם דבר, והוא זכה לציונים גבוהים ולהערכות רבות. רמי היה נעים הליכות, ענוותן וטוב לב. חבריו זוכרים אותו כמי שהחיוך לא סר מעל פניו. בתום לימודיו התיכוניים, התגייס רמי לצה"ל והתנדב לשרת בחיל-השריון. הוא הוצב בחטיבת "ברק" והשתתף במלחמת שלום הגליל. גם בעת שירותו בצבא מצא רמי זמן לעסוק בתורה. תמיד השתדל להתפלל במניין, ולא וויתר על הנחת תפילין בכל מצב. הייתה בו דביקות בתורה ובמצוותיה. חבריו ליחידה מציינים, שרמי היה חבר למופת ואדם המוכן תמיד לעזור לאחרים במצוקתם. בחיוך התמידי שהיה נסוך על פניו, הוא ידע להעניק לסובבים אותו הרגשת ביטחון ועידוד. חיוכו התמידי ואהבתו הרבה לבעלי-חיים היו מעין "סמל מסחרי" של רמי. במוצאי שבת קודש, כ"ה באייר תשמ"ד (26.5.1984) כאשר רמי הוביל 2 ג'יפים מבסיסו לראשייה שבלבנון, נפתחה עליהם אש מן המארב. רמי ועוד שלושה מחבריו נפגעו מאש המחבלים. רמי הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בטבריה. הוא השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות. אנשי יחידתו הקימו אנדרטה לזכרם של רמי וחבריו, שנפלו בהתקפת המחבלים מהמארב. משפחתו תרמה ספר תורה לזכרו לבית-הכנסת שבעירם. ידידי ישיבות "בני עקיבא" בארצות-הברית הקימו קרן מילגות על שמו של רמי