אנגל, אליעזר (לדיסלב)
בן יעקב ואאוגניה. נולד ביום ט"ו בתמוז תש"ח (22.7.1948) בעיר וישו, ברומניה והתחיל שם את לימודיו היסודיים. הוא עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1959 והמשיך בלימודיו, כחניך "עלית הנוער", במוסד "אורים" בקרית טבעון. לאחר מכן למד בבית הספר התיכון בכפר הילדים והנוער "הדסים". הייתה לו נטייה מובהקת למקצועות ריאליים ובייחוד אהב ביולוגיה ופיסיקה. כן גילה נטייה לספרות ולהיסטוריה. עם כל כשרונותיו הלימודיים, הצטיין אליעזר בענפי העבודה השונים וככל שהעבודה תבעה מאמץ פיסי רב יותר, גילה בה יותר עניין והתלהבות. אליעזר רחש כבוד להוריו ולכל בני משפחתו. הוא היה מקובל על חבריו וחביב עליהם. בחופשותיו, העדיף להישאר במוסד או להצטרף לחבריו שנסעו העירה. הוא היה בעל כוח גופני רב, אולם הוא נמנע תמיד מלהפגין את כוחו הפיסי, אלא היה מגלה, לעתים תכופות, את טוב לבו. ערב סיום הלימודים, בהיותו בכיתה י"ב, פרצה מלחמת ששת הימים. אליעזר בחר להשקיע את מרצו הרב, ואת הזדהותו הלאומית, בחפירת שוחות הגנה, כדי להרגיע את החניכים המבוהלים והנרגשים. הוא גויס לצה"ל בפברואר 1968 והתנדב לחיל הצנחנים. אור ליום ז' בטבת תש"ל (15.12.1969), נפל בעת מילוי תפקידו בפעולה מבצעית בבקעת הירדן. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בנצרת עלית. מפקדו כתב למשפחה, במכתב תנחומים: "אליעזר היה מטובי החיילים בגדוד. בחור אמיץ מאין כמוהו. חזק וחסון ושש לקרב. למרות כוחו הרב מעולם לא הרים יד על חבר ותמיד ניצל את כוחו כדי לעזור לחלשים ממנו. ראינו את אליעזר בקרב כשהוא מגלה אומץ לב ורוח לחימה נדירים. – – – חיילי פלוגתו של אליעזר לא ישכחוהו וחיילי הצנחנים יראו בו מופת של חייל. רוצים היינו שתהיו שותפים לאמונתנו כי מותו של אליעזר הוא חלק מן המחיר שעל עם ישראל לשלם כדי שתהיה לו זכות להתקיים במקום מקלטו היחיד".
