אלקלעי, אברהם (ז’ק)

בן מזל ויעקב, נולד ביום ב' באדר ב' תרפ"ז (6.3.1927) בפלבן שבבולגריה ובילדותו עבר עם המשפחה לקיסטנדיל. שם סיים בית-ספר עממי, ואם כי הצטיין בלימודיו לא יכול להמשיכם בגלל קשיים חומריים. אברהם התחיל ללמוד חייטות בבית-ספר מקצועי, והוסמך במקצוע זה. בעודו תלמיד היה פעיל ב"מכבי" ואחר-כך הצטרף ל"החלוץ הצעיר" והיה מזכיר סניפו המקומי במשך ארבע שנים. בשנות מלחמת-העולם השנייה סבל רבות מרדיפות המשטר הפרו-נאצי. בחודש מאי 1946 עלה ארצה, עבד חצי שנה בקיבוץ נען, עבר עם שני חברים לעבוד בחקלאות במושב צור-משה ואחר-כך חזר לעסוק בחייטות בתל-אביב. בחורף שנת תש"ח התנדב לשירות, שירת בחטיבת "עודד" והשתתף בקרבות בגליל מתוך הכרת הייעוד הגדול של הדור האחרון לגלות והראשון לשחרור. וכך כתב במכתבו האחרון מקיבוץ מנרה: "גורלנו הוא לעשות מה שלא עלה בידי אבותינו". אברהם נפל ביום ה' בסיוון תש"ח (12.6.1948) בקרבות לבלימת הסורים באזור משמר הירדן ונקבר בראש פינה. ביום כ"ח בכסלו תשי"א (7.12.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.