אליעז, ראובן

ראובן (רובקה), בן גולדה ומשה, נולד ביום ז' בטבת תש"א (6.1.1941) ברומן שברומניה. בשנת 1951 עלה ארצה עם משפחתו. כאן למד בבית-הספר היסודי "ביאליק" בתל-אביב ואחרי-כן עבר לקיבוץ מעין צבי וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון החקלאי "שפיה". הוא שימש גם כמדריך חברתי ועסק בארגונו ובקליטתו של נוער חדש במסגרת הקיבוץ. במשק עבד בענף הדיג, ובהיותו חובב אמנות הרבה לגלף בעץ ולצייר. הוא טרח בהקמת חוג לאמנות במשק וארגן תערוכות ואירועים אמנותיים. ראובן גויס לצה"ל במחצית פברואר 1959 והוצב לחטיבת חיל-הרגלים גולני. לאחר הטירונות עבר קורס מ"כים וקורס קצינים. הוא סיים בהצטיינות את קורס הקצינים והוצב כמדריך בבית-הספר למ"כים בתפקיד מפקד מחלקה. בחוות דעת עליו כתב מפקדו: "ראובן, קצין חרוץ ומסור לעבודתו, נוח וחברותי, דואג לשיפור הישגים, מקובל על פקודיו והגון ביחסו אליהם". בשנת 1962 הוענקה לרובקה דרגת סגן והוא נתמנה לסגן מפקד פלוגה בגולני. לאחר כשלוש שנים המליץ מפקדו להעלותו בדרגה ובהמלצתו כתב: "קצין שקט ואהוד, מבצע כל משימה המוטלת עליו בכל תחום, בצורה הטובה ביותר, בכל כשרונות בולטים בשטח הפיקודי וההדרכתי, בעל תפיסה מעולה". בשנת 1965 הועלה רובקה לדרגת סרן וחזר לבית ספר למ"כים, הפעם כסגן מפקד בית הספר. בתקופות אלה עבר מספר קורסים חיליים: קורס צניחה, קורס מפקדי פלוגות בחיל-הרגלים וקורס מנהיגות ויחסי-אנוש. כמו כן זוכרים אותו חניכיו ומפקדיו כמדריך מעולה ורב-פעלים בבית-הספר לקצינים של צה"ל. ב-1966 הועבר לתפקיד מפקד סיירת גולני. בתקופה זו כתב עליו מפקדו: "סרן אליעז הוא קצין בעל עתיד שכדאי לטפחו ביסודיות ולהשקיע בו כל מאמץ כדי שיתפתח כהלכה". כשפרצה מלחמת ששת הימים, היה רובקה מוצב עם יחידתו ברמת הגולן. במהלך המלחמה נקלעה יחידתו לאזור תל-פאחר. למרות שיחידתו לא הייתה מיועדת לקחת חלק בקרב ההבקעה, למד את המצב בשטח, ארגן מספר זחל"מים שנעזבו וביקש ממפקד החטיבה להטיל עליו משימה בקרב. הוא פרץ ליעד בראש אנשיו ובמהלך הקרב נפצע, בעת שפרץ לתעלות הקשר ונאבק בחייל סורי. על חלקו בקרב זה הוענק לסרן ראובן עיטור-המופת וציון לשבח על-ידי מפקד החטיבה. לאחר מלחמת ששת הימים הועלה לדרגת רב-סרן והמשיך בתפקידו כמ"פ הסיירת עד ליציאתו בשליחות לסינגפור. בסוף שנת 1967 יצא רובקה עם משפחתו במשלחת צה"ל לסינגפור. לאחר שעשה כשנתיים בחו"ל חזר ארצה והתקבל לבית-הספר לפיקוד ולמטה. לאחר שסיים את לימודיו בפו"מ בהצטיינות, הוצב לתפקיד סגן מפקד-גדוד בחטיבת גולני. לקראת העלאתו בדרגה כתב עליו מפקדו בטופס ההמלצה: "ראובן מצליח למצוא את האיזון הנכון בטיפול במבצעים ובבעיות הפרט והתחזוקה. הוא קצין מלא יוזמה ומרץ, בעל רעיונות חדשים ויעילים, משיג רמת הישגים גבוהה עם יחידתו, תוך שמירה על רוח טובה עם פקודיו". בתחילת 1971 הועלה לדרגת סגן-אלוף. תוך עשר שנות שירות בצה"ל הגיע ראובן מדרגת סגן-משנה לדרגת סגן-אלוף ומג"ד ב"גולני". בתקופה זו הצליח גם לתת ביטוי מוחשי לאהבתו את עבודת האדמה. הוא רכש משק בבית-ינאי, כדי לעסוק בחקלאות, אך עשה זאת בלי לפגוע בתפקידו בצה"ל ובחיי המשפחה שלו. בשלהי שנת 1971 נתמנה ראובן לתפקיד סגן-מפקד חטיבת גולני. במלחמת יום-הכיפורים לחם רובקה ברמת הגולן והשתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים. כשבוע לאחר פרוץ המלחמה, ביום י"ח בתשרי תשל"ד (13.10.1973), נספה ראובן בהתפוצצות מוקש. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר ויתקין. השאיר אחריו אישה, שני ילדים, הורים, אחות ושני אחים.