אליהו, ריבויד

בנם הבכור של מרים ומרדכי. נולד בח' ניסן תש"ד (1.6.1944) בברית המועצות. אח גדול לשרה. בגיל ארבע בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל עלה עם הוריו ארצה. המשפחה גרה בתל אביב- יפו. אליהו למד בבית הספר כי"ח- כל ישראל חברים בשכונת נווה צדק. בנעוריו המשפחה העתיקה את מגוריה לרמת גן ואליהו למד בתיכון "אוהל שם". במהלך לימודיו קיבל אליהו תעודות הוקרה על הצטיינותו בלימודים. עם סיום לימודיו וקבלת תעודת בגרות התגייס אליהו בשנת 1962 לשירות בצה"ל ושירת בשיריון כאיש צוות טנק. בתום השירות הצבאי החל אליהו ללמוד בטכניון בחיפה בחוג להנדסת חשמל. בזכות חוכמתו, תבונתו ויכולותיו הלימודיות הגבוהות, סיים את הלימודים בציונים גבוהים ביותר. עם פרוץ מלחמת ששת הימים, במהלך היותו סטודנט בטכניון, גויס למילואים ושירת באוגדת המילואים של האלוף אברהם יפה, שלחמה בציר המרכזי של חצי האי סיני, האוגדה כבשה גם את מעבר המתלה. בסיום לימודיו החל לעבוד ברפא"ל (רשות פיתוח אמצעי לחימה) שבחיפה והתקבל ללימודי תואר שני בטכניון בפקולטה להנדסת חשמל. אליהו סבר כי עליו להרחיב את השכלתו הכללית בנוסף להשכלתו הטכנולוגית. הוא בחר ללמוד את השפה הרוסית, בנוסף לשליטה המוחלטת שהיתה לו בעברית, אנגלית ,צרפתית ויידיש. המוטו של אליהו היה "לא עוד" הוא גרס שאין עוד מקום בהיסטוריה לשואה נוספת שתפגע בעם היהודי ולכן החליט לממש את רצונו זה בהתמסרות מלאה לטובת מדינת ישראל, בפיתוח אמצעי לחימה על גבולותיה. במקום עבודתו הכירו והוקירו את כישוריו ויכולותיו הגבוהים ולכן גם קודם לתפקידים בכירים, בפרק זמן קצר, למרות גילו הצעיר. אליהו נספה בתאונת עבודה כחוקר ברפא"ל ביום ז' באב תשכ"ט (22.7.1969). בן עשרים וחמש היה בנפלו. אליהו הובא למנוחות בבית העלמין בחולון. הותיר הורים ואחות