אלוני, שאול

בן ניסן וחביבה. נולד ביום י"ט בתשרי תש"ח (3.10.1947) בטהרן שבאירן. עלה ארצה בשנת 1949 עם משפחתו שהתיישבה במושב מסלול שבנגב. הוא למד בבית-הספר היסודי שבמושב וסיים את לימודיו בקבוצת כנרת, אליה עבר להתגורר כילד-חוץ, בהיותו בן 12. שאול היה נער ערני, אהב מאוד את הטבע, הרבה לטייל וגילה מידה רבה של עצמאות. בקבוצה קנה לו חברים רבים וראה תקופה זו כתקופה היפה בחייו. בן 16 חזר אל משפחתו, שעברה להתגורר בתל-אביב. התחיל לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה הענפה, כשהוא משלים את לימודיו בשיעורי-ערב בבית-הספר המקצועי 'אורט' שברמת-גן, במגמה של מסגרות. שאול גויס לצה"ל במחצית פברואר 1965 והוצב בחיל-התותחנים כאיש-חימוש. הוא השתלם בקורס-נשקים ושירת כנשק וכאחראי לנשקייה. כשסיים את השירות הצבאי הסדיר בדרגת סמל, התנדב לצבא-הקבע ושירת בו עד יומו האחרון. היה חייל אחראי ומסור לתפקידו, יעיל בעבודתו, מסודר וממושמע בהתנהגותו. התקדם בתפקידו והוענקה לו דרגת רס"ר. שימש דוגמה לפקודיו ביזמתו, בהגינותו ובהקפדתו על שמירת רכוש צה"ל. בשנת 1974 נשא שאול לאישה את לידה. כעבור שלוש שנים נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, הורים, שלוש אחיות ושני אחים. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כותב מפקדו: "שאול היה דמות של חייל ומפקד למופת, ועל-אף המגבלות הרפואיות מילא כל משימה שהוטלה עליו". הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה לבית-הכנסת 'גבעת רפאל', ושמו נחרת על לוח-הזיכרון של בית-הכנסת 'אחדות' שבשכונת התקוה. אשתו, לידה, הנציחה את זכרו במנורה הדולקת לזכרו בבית-הכנסת 'עולי אירן' שבפרדס-כץ.