אלאשוילי, אבישי

בן שרה וסימון. נולד ביום ח' בשבט תשט"ו (31.1.1955) בברית-המועצות. את לימודיו עשה בגרוזיה, ובשנת תשל"ד (1974) עלה לישראל עם משפחתו ועבר להתגורר בעיר לוד. עד גיוסו עבד לפרנסתו בנמל התעופה לוד. בתחילת אוגוסט 1977 גויס אבישי לשירות חובה בצה"ל ושובץ בחיל הנדסה. הוא עבר השתלמויות שונות במהלך שירותו והשתתף במלחמת שלום-הגליל. מפקדיו העידו עליו כי היה חרוץ, מסור, ישר וממושמע, אחד החיילים הטובים במחלקה מבחינה מקצועית. לאחר שחרורו מצה"ל החל לעבוד בתע"ש כמכונאי מטוסים. אבישי נשא לאישה את זעירה ונולדו להם שלושה ילדיהם – מיכאל, אהרון וחיה. ב- 26.5.1986 נקרא ליחידתו לשירות מילואים ברמת הגולן. ביום כ"ג באייר תשמ"ו (1.6.1986) נפל בעת מילוי תפקידו, בעת שעסק עם פלוגתו בפעילות מבצעית בשדה מוקשים. במסגרת פעילות זו אירעה תאונה ובה נפגע ונהרג אבישי ונפצע אחד החיילים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בלוד. הותיר אחריו אישה, שני בנים – מיכאל ואהרון, ובת – חיה, הורים, אחים – גבריאל ודוד, ושתי אחיות – מרים ותמר. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה בין השאר: "אבישי, היה אחד מהחיילים הוותיקים בגדוד. הוא עשה עימנו דרך ארוכה שכללה את הקמת הגדוד, אימונים, תעסוקות מבצעיות, את מלחמת לבנון ואת כל התעסוקות לאחר המלחמה. דרך זו היתה קשה ושוחקת. רבים לא עמדו בה, נשרו והתחלפו, אך אבישי ז"ל נשאר והיה אחד מהחיילים שהיוו את הגרעין המרכזי של פלוגתו כחייל וחבר אמיתי. הוא הצטיין בשקט נפשי, בשלווה ובנועם הליכות והקרין על סביבתו תחושת ביטחון. עלי לציין את התמדתו ודבקותו במטרה ובמילוי המשימות שבאו לידי ביטוי לאורך כל שירותו, ובמיוחד במלחמת שלום-הגליל…" אות שלום-הגליל הוענק לו לאחר נפילתו.