אישה, אלי (אליהו)

בן יהודית ונסים. נולד ביום ט' בשבט תשל"ג (12.1.1973) בבאר שבע. למד בבית-הספר היסודי 'תומר' ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית-הספר התיכון מקיף ד', שניהם בבאר שבע. מילדותו התבלט אלי בכשרונותיו. הוא היה תלמיד מחונן וצניעותו והשקט הנפשי שלו חיבבו אותו על מוריו וחבריו. כבן יחיד בקרב ארבע הבנות במשפחה היה מוקף תמיד באהבתם של הוריו ואחיותיו וכשבגר הפך הוא לעמוד התווך של המשפחה. היה בן נאמן ומסור להוריו ואח תומך לאחיותיו. הוא היה חובב ספורט והצטיין בריצה ובכדורגל. אלי היה נער בעל אידיאלים. הוא הקדיש את זמנו לפעילות בתחום הפוליטי במסגרת המפלגה שהאמין בדרכה. בעל גישה רצינית לחיים היה אלי ותמיד שאף לתרום למולדת שאהב וכך גם בשירות הצבאי שלו. לצה"ל גויס בנובמבר 1990 והתנדב לקורס טיס. אחרי-כן התנדב לשרת ביחידת 'דובדבן' ועבר טירונות של חיל-הרגלים. לאחר הטירונות החל במסלול האימונים המיוחד ליחידה. שם, באימונים המפרכים ובתנאים הקשים, למדו חבריו להכיר את הנחישות ואת כוח ההתמדה שמאחורי חזותו השקטה ומזגו הנוח. לאחר תקופת האימונים השתלבו אנשי הצוות בפעילות מבצעית באזור יהודה ושומרון. אלי סיים את מסלול ההכשרה של היחידה כחניך מצטיין וכבר בתחילת דרכו המקצועית שובץ בפעילויות מבצעיות רבות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "…בפעילויות אלה התבלט אלי ביכולתו האישית, ברצינותו, בהשקעה ובנאמנות לחבריו ליחידה". ביום ח' בתמוז תשנ"ב (8.7.1992) נפל בקרב באזור ג'נין, במהלך פעילות מבצעית של חיילי היחידה בכפר ברטעה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר שבע. השאיר אחריו הורים וארבע אחיות – מירי, נעמה, חגית ועדי. חבריו ליחידה הוציאו לאור חוברת לזכרו והם כותבים: "נזכור אותו כחבר טוב, לוחם מעולה וכאדם מיוחד במינו".