אזולאי, עמנואל (מנו)
בן אביגיל ונסים, נולד ביום כ"ה באב תרצ"א (8.8.1931) בתל-אביב ולמד בבית-הספר העממי "תחכמוני". בהיותו בן שבע מת עליו אביו והמשפחה היתה נתונה בדחקות, באין מפרנס עיקרי. עמנואל גדל בבית סבתו, נער ביישן, בעל קול ערב, ששר במקהלת בית- הכנסת. הוא נאלץ להפסיק את הלימודים בהיותו בכיתה ו', התחיל לעבוד בבית-החרושת ליציקה "סדן" והיה אהוב על מנהל בית-החרושת ועל כל העובדים. בלי להתאונן על כך עבד כל הזמן למען אמו ואחיו הקטנים. בערבים היה מבקר בקן ה"מכבי" ועסק בהדרכה. התמסר לנגינה במפוחית-פה וגיטרה וניגן בתזמורת "מכבי". בן 16 וחצי הצטרף לאחת המחתרות. בפרוץ מלחמת- העצמאות שמר לילות שלמים בעמדות מסוכנות בגבולות תל-אביב ונתגלה כלוחם אמיץ. בצה"ל שירת בחטיבה המשוריינת של יצחק שדה. הוא נשלח לקורס מפקדי כיתות ועמד לקבל דרגת סמל, אולם ויתר על הדרגות והעדיף להישאר עם חבריו לנשק כטוראי. מפקדו רצה לשחררו מהצבא בגלל גילו הרך, באמתלה שהוא חולני (היה נער חלש) אך הוא סירב בכל תוקף ועמד על כך שישלחו אותו לחזית. השתתף בקרבות יפו, רמלה ולוד. בסיסו היה בבן-שמן.לאחר זמן הועבר לנגב ונלחם יחד עם יחידת הקומנדו בכיבוש משטרת עיראק- סואידן. עמנואל נפל ביום כ"ה בכסלו תש"ט (27.12.1948) בעת מבצע "חורב" לגירוש הצבא המצרי מתחומי ישראל, בשעת כיבוש עוג'ה אל-חפיר (ניצנה) ונקבר בחלוצה. ביום י' בתמוז תש"ט (20.7.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.
