אופהויזר, שמעון

בן אלזה ושלמה, נולד ביום ד' בניסן תרע"ג (11.4.1913) בנירנברג, גרמניה, להורים אמידים. מילדותו ספג מהאווירה היהודית בבית הוריו. הוא סיים בית-ספר תיכון ובתקופת לימודיו בגימנסיה הצטרף לתנועת-נוער יהודית, הדריך בה וזו הביאתו לציונות. במסירות מילא את כל התפקידים שהוטלו עליו. עד עלות היטלר לשלטון עבד כפקיד בבנק. מיד אחר-כך עבר לשוויץ ומשם לצרפת. בצרפת הצטרף לתנועת "החלוץ" ויצא להכשרה חקלאית בקיבוץ "מחר", נשא אישה ועלה ארצה באוגוסט 1935. מיום בואו לארץ היה חבר קיבוץ איילת השחר. שמעון היכה שרשים במשקו, נשא בעול תפקידים, במזכירות-הפנים, בגזברות, בהדרכת נוער ובריכוז המטע. ביום י' באדר ב' תש"ח (21.3.1948), כאשר היה בדרכו לצפת, עלה האוטובוס שבו נסע על מוקש. שמעון נפצע קשה, הובא לבית-חולים ולאחר יומיים, ביום י"ב באדר ב' תש"ח (23.3.1948) מת מפצעיו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ איילת השחר. הניח אחריו אישה – רבקה, ושלושה ילדים – גד, מיכל ועמרם. דפים לזכרו הובאו בחוברת "איילת השחר במערכה".