אדמוני, עמרי

בנם של עליזה ואהוד. נולד ביום ה' בתמוז תש"ם (19.6.1980) בגדרה. אח לרתם ועִדו. עמרי נולד עם אחיו התאום רתם וגדל בגדרה, נצר למשפחת קרסנה-אדמוני, מראשוני גדרה. בהיותו בן חמש שנים נולד אחיו הצעיר עדו. אימו סיפרה: "אתה הבכור לאחיך התאום רתם… נולדתם קטנטנים, פגים, והתפתחתם וגדלתם זה לצד זה, זה יחד עם זה. פרצי הצחוק המתגלגלים שלך כילד, שהדביקו את כולנו, מלווים אותנו כל השנים, ומדי פעם אהבנו להיזכר בהם". מילדותו התגלה עמרי כילד חכם מאוד וברוך כישרונות. הוא לא מיהר להתחיל לדבר, אך כשהתחיל, אמרו עליו ש"ידע בעל פה את כל הספרייה". בגיל שלוש, לפני שדיבר כהלכה, כבר קרא מילים מכרטיסיות והשתעשע בהרכבת פאזלים מורכבים ומרובי חלקים. כילד אהב, לא פעם, להרכיב אותם כשהתמונה הפוכה כלפי מטה. תמיד הייתה לו הסבלנות לזה, ותחביב הרכבת הפאזלים ליווה אותו עד יומו האחרון. בדירתו היה תלוי הפאזל עם אלף החלקים שהרכיב. עמרי למד בבית הספר "פינס" בגדרה. כשעלה לכיתה א' כבר ידע לקרוא, וכדי שלא ישתעמם בשיעורי לימוד הקריאה, נתנה לו המורה חנה "צופן" של כתב הירוגליפים, שבעזרתו הוא פענח משפטים ותרגמם לעברית. כך, מגיל צעיר התמודד עם אתגרי חשיבה, ועשה זאת לאורך כל חייו. בהיותו בכיתה ה', במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, בעת השהיות הארוכות במקלט, למדו הוא ורתם לשחק שחמט מתוך ספר לימוד למתחילים. מכאן החלה אהבתו הגדולה למשחק המלכים, ובעיקר לפתרון חידות שחמט ולחיבורן. בין תחביביו הנוספים במהלך ילדותו ובגרותו היו גם משחקי "מבוכים ודרקונים", quests במחשב, משחקי היגיון לרוב, שעשועי "שחור ופתור", קריאת ספרים, בעיקר מדע בדיוני לסוגיו, כולם באנגלית, כי עמרי העדיף לקרוא באנגלית. עוד אחד מתחביביו היה צפייה בסרטים. הוא היה בקי וידע לצטט קטעים שלמים וארוכים מתוך סרטים שאהב. בעקבות אהבתו למוזיקה, למקצב ולשפה האנגלית הוא תרגם במדויק את השירים "היא תיקח אותך" של דפנה ארמוני ואת "שלג צח" של משינה מעברית לאנגלית תוך הקפדה ושמירה על הקצב, והיה גאה מאוד בעבודתו. אהבתו למוזיקה וחוש הקצב המפותח שלו הובילו אותו ללימודי סטפס. בכיתה ו' ראה בווידיאו את הסרט "סטפס" וביומנו כתב: "מאז שראיתי את הסרט ידעתי שאני ארקוד סטפס ויהי מה. את כל הסרט ידעתי בעל פה הרבה לפני שנרשמתי לחוג". עמרי למד לרקוד במהלך לימודיו בחטיבה ובתיכון, ובתחילה היה הבן היחיד שרקד בקבוצה. הוא נקשר מאוד לאילן פריינטה המדריך. "אני עוד אראה לך, אילן, שאני אהיה רקדן סטפס לפחות כמו מקס וושינגטון! I'll rock the face of the earth!", כתב עמרי ביומנו. עמרי סיים את לימודיו בתיכון מקיף אזורי גדרה על שם מנחם בגין, במסלול מורחב במתמטיקה, פיזיקה ואנגלית. בספר המחזור של התיכון כתבו עליו חבריו: "אופטימי וחכם, חברים לו לרוב וכל המצטרף אליו – מה טוב. שטויות חכמות זה פרינציפ אצלו, 'd'ont worry, be happy' זה המוטו שלו". ובהקדשה לספר המחזור כתבה לו שרה המחנכת: "עמרי היקר, אני מעריכה את הרצינות שלך ואת כושרך האינטלקטואלי ובטוחה שהם יביאו אותך רחוק". ניר שליין, חברו לספסל הלימודים, סיפר עליו ועל חברותם: "היינו ביחד באותה כיתה מ-ב' ועד י"ב. למדנו יחד ורק ממך הייתי מעתיק שיעורים. הייתי מתבונן בך פותר בשניות בעיות ותרגילים שלא הצלחתי שעות לפתור יחד עם אחרים. היה לי את הכבוד והעונג לראות אותך חושב והייתי נפעם כל פעם מחדש – גאון! איך הייתי שמח כשהיינו משחקים כדורגל, אני הייתי שוער ואתה המגן שנשאר איתי מאחור, מעיף באלגנטיות כל כדור שהתקרב, וכולם כבר ידעו שאותך אי אפשר לעבור…" חבר נוסף בתיכון, אלעד זיני , כתב לזכרו: " כשהלכת לקחת איתך הרבה זיכרונות ילדות יפים. אתה נמצא שם למעלה עכשיו, קורע את כולם בשחמט, רואה "בחזרה לעתיד" ו"צרות גדולות בצ'יינה טאון" ומחייך את החיוך הגדול שהיה כל כך אופייני לך. מקווה שאתה עכשיו שליו ושלם יותר. כל מה שנשאר זה התמונות שבהן החיוך כל כך גדול ושמחת החיים המדבקת שלך. עצוב. היה כיף להיות במחיצתך ולספוג רק חלק קטן מהגאונות האדירה שלך…" לאחר שסיים את התיכון, למד עמרי במסגרת העתודה האקדמאית באוניברסיטת תל אביב במסלול קשה. הוא לא הסתפק בתואר אחד, אלא למד במקביל לשני תארים: תואר בפיזיקה ואסטרונומיה ותואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה. בלימודיו אהב את הפיזיקה במיוחד. עם סיום לימודיו, החל עמרי את שנות השירות הסדיר כקצין אלקטרוניקה. כעשרה חודשים שירת כקצין תמונ"א (תמונה אווירית) ביב"א (יחידת בקרה אזורית) מצפה רמון. אחר כך המשיך במשך כשנתיים כקצין חק"ב (חקר ביצועים) ותחקור אירועים חריגים בתמונ"א, בי"מ אינטגרציה, בבמצ"א 108 (בית מלאכה לציוד אלקטרוני) צריפין כקצין אינטגרציה ופיתוח. שמונה חודשים נוספים שירת כקצין פיתוח אוויוניקה גם כן בבמצ"א 108. בשנת 2003, במהלך שירותו הסדיר, נישא עמרי למיכל בת שכבתו בתיכון. לאחר שלוש שנות נישואין הם התגרשו, נפרדו ברוח טובה ונשארו ידידים טובים עד יום מותו. מיכל ומשפחתה נשארו בקשר טוב עם משפחת אדמוני. באוגוסט 2005 השתתף ב"התנתקות" מרצועת עזה וקיבל תעודת הערכה על תרומתו במשימה הלאומית "תוך הפגנת שליחות ייצוגית ורגישות אישית גבוהה". את שירות הקבע בין יוני 2006 לספטמבר 2008, הוא עשה ביחידת ניסויי טילים (ינ"ט) בבסיס חיל האוויר "פלמחים", כקצין אינטגרציה במחלקת זמן אמת (זמ"א). עמרי רכש לו חברים רבים וזכה להערכה רבה על פועלו. חבריו ומפקדיו העידו עליו שהיה חייכן, מקצוען, איש ביישן וצנוע, אך אהב לשמוח ולצחוק והשתלב בפעילויות חברתיות. חריפותו השכלית באה לידי ביטוי כאשר פתר בעיות קשות בשקט ובצנעה. הוא שיתף את עמיתיו וחבריו, וסיפר על עיסוקיו הרבים, על אהבתו לבעלי חיים, על חלומותיו ותכניותיו. בשנים האחרונות כתב עמרי סיפורים קצרים ושירים שפורסמו באתרים כמו "במה חדשה". הייתה לו שפה עשירה ורבת דימויים גם בעברית וגם באנגלית והוא אהב להשתעשע במשחקי לשון. במקביל היה פעיל ב"האיגוד לקומפוזיציה שחמטית" בישראל, פרסם את הבעיות הראשונות שחיבר בחוברת "וואריאנטים" בשנת 2006, התמודד באליפות הארצית לחיבור חידות שחמט וכן בתחרויות לשחזור בעיות מט. הוא היה מצעירי המשתתפים. זמן קצר לפני מותו הוכרז כפותר היחיד ששִחזר במדויק את הבעיה של שנת 2009. בסיכום התחרות נכתב: "שמונה משתתפים ניסו לפתור את הבעיה לפי פתרונה. הפעם האתגר היה קשה יחסית. רק עמרי אדמוני מגדרה שִחזר במדויק את הבעיה וזכה במלוא עשר הנקודות". משהסתיים שירותו הצבאי באוקטובר 2008 נסע לבדו לטייל שלושה חודשים בנופים המרהיבים של ניו זילנד. עמרי התנסה בטיול בספורט אתגרי, הכיר אנשים רבים ממדינות שונות, השתתף באירועים חברתיים והעשיר את אוסף חוויותיו. עם שובו בינואר 2009 שרר בארץ משבר גדול בענף התעסוקה, שהקשה עליו למצוא עבודה על אף ניסיונו העשיר, השכלתו וכישוריו המיוחדים. בחודש פברואר 2010 גויס למילואים, וכשהתברר שאין מי שימלא את התפקיד שעזב עם סיום שירותו, סוכם על המשך העסקתו שם במסגרת שירות מילואים בתנאי קבע למספר חודשים. הוא שירת כמנהל אינטגרציה של מערכות המחשוב החדשות במחלקת "זמן אמת". בימיו האחרונים, הטיפול בהתקשרות ההעסקה שלו ביחידה, לזמן ארוך, היה לקראת סיום וחתימה סופית. עמרי היה קצין אחראי ומקצועי, הוא תרם רבות בתחום תפקידו. מפקדיו וחבריו סיפרו כי היה איש מקצוע מוערך, עסק בתכנות והכנת מערכת מחשוב חדשה לשיגורים בזמן אמת בשדה. עבודתו התבלטה בזכות שאיפתו לשלמות ויכולתו לרדת לפרטים, הוא התאפיין בתבונה רבה ובאכפתיות כלפי הסובבים אותו וזכה לאהדתם ולהערכתם של חבריו. על שירותו ביחידה סיפר מפקד ינ"ט 151, סגן-אלוף וונגר לאופולד (פולדי), במכתב הערכה ששלח למשפחה: "עמרי היה איש חכם, שקט ואהוב. תמיד השכיל לספק הערות חכמות ונקודות מבט מקוריות, גם בענייני עבודה וגם בענייני חולין. עמרי אהב לחוד חידות ולאתגר את חבריו לפתור אותן, וכאשר מישהו נזקק לכך – ידע להיות אוזן קשבת. עמרי שאף לביצוע מושלם של מעשיו והתעמק בכל מטלה לפרטי פרטיה. תכונות אלו הפכו אותו למוביל בתחום ייחודי. עמרי עשה חיל בתפקידו ובהובלתו הוקמה מעבדת אינטגרציה, והושגה התקדמות משמעותית מאוד בפיתוח מערך המחשוב החדש. עבודתו והישגיו הרבים, אליהם הגיע בזמן קצר, זכו להערכה רבה מכל הגורמים שאיתם עבד ומהממונים עליו". כחודשיים לפני מותו הציע עמרי נישואין לחברתו טל ושמח מאוד כשנעתרה לו בשמחה. הם היו מאושרים יחדיו, ותכננו להסתדר בעבודה לפני שיקימו בית בישראל. אימו כתבה על קשר זה: "כשהכרת את מיכל ובמהלך חייכם המשותפים ראינו אצלך פן של הענקת אהבת אמת, של חברות, של הדדיות, של כיבוד. אחר כך ראינו זאת גם עם טל. אהבה. חברות אמת…" עמרי אהב את התפקיד שמילא בינ"ט ואהב את חבריו, והם מצידם החזירו לו את הערכתם ותמיכתם. אך למרות דברי ההערכה שקיבל מהעמיתים ומהממונים, קפדנותו הרבה ודרישותיו הגבוהות מעצמו למלא את תפקידו בהצטיינות, גם ברמה הטכנית וגם ברמה הניהולית, גרמו לו למתח רב. קצין אקדמאי בכיר עמרי אדמוני נפל בעת שירותו ביום י"ז בתמוז תש"ע (28.6.2010). בן שלושים היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בגדרה. הותיר אחריו הורים, שני אחים וארוסה. דודו של עמרי, דוִד ארד, ספד לו ואמר: "…יחסית לבני גילך, הספקת המון בחייך הקצרים. הייתה בך סקרנות ואינטליגנציה מרבית. שכלתן ורציונאלי, איש יודע, מעריך ותאב ידע בצורה לא שגרתית ובד בבד אדם הומאני, אוהב את החי והזולת. הייתה בך התלהבות נערית מכל הופעה בה צפית ושיתפת את כולם בחוויותיך בפייסבוק. הייתה בך שובבות נערית וסקרנות יוצאת דופן… שילבת יכולות לתרגם כל פיסת אינפורמציה שעניינה ואתגרה אותך. הייתה לך היכולת לעסוק במגוון רחב של נושאים שונים בתכלית, להעמיק ולהצטיין בכולם" אלוף עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר, כתב למשפחה: "עמרי ניחן ביכולת הקשבה והבנה, התבלט בחוכמתו, ביכולת ניתוח גבוהה, בהשקפת עולם מקורית, והיה אהוב על מפקדיו וחבריו. מותו בטרם עת הינו אבדה גדולה לכם, ליחידה ולחיל האוויר". סא"ל פולדי ספד לעמרי בלווייתו: "עמרי, איש יקר, אנחנו עומדים כאן המומים ולא מבינים. לא תופסים איך נוכל להמשיך בלי החיוך הביישני שלך שפוגש אותנו באמצע היום? ומי ישאל חידות שחמט ויתבדח עם החברים בזמ"א (זמן אמת)? ומי יעיר מאחור בשקט בסיכום השבועי הערות הכי לעניין שיש?… דברים שלא ידענו איך נצליח לבצע קמו כמו מאליהם תחת מגע הקסם שלך, ופתאום זה נהיה פשוט. פתאום יש מעבדת אינטגרציה עובדת, פתאום תוכנות שהיו תקועות מתחילות להתקדם, ופתאום יש 'צל' ל'קו רקיע' שעובד בשיגור הלוויין, והכול מנגן תחת ידיך המקצועיות האמונות עם הצוות שהובלת. קצרת שבחים מכל עבר, מהמטה, ממה"ן ומהיחידה. והכרנו גם את טל, והיו תוכניות ארוכות טווח, ופתאום זה נגמר ואנחנו המומים…"