אברהמי, יוסף

בן הינדה ושמעון, נולד ביום כ"ג בתשרי תרפ"ה (21.10.1924) בירושלים. את ראשית חינוכו קנה בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ- חיים", אחר-כך בביה"ס "תחכמוני". לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית-הספר התיכון למסחר, התגייס לנוטרות ולפלמ"ח. מילא בנאמנות ובמסירות כל תפקיד אשר הוטל עליו. כנוטר שמר על היישובים העבריים בסביבת ירושלים: קרית ענבים, מעלה החמישה, עטרות ונוה-יעקב. בסוף שנת תש"ג התגייס לבריגדה היהודית והשתתף בקרבות נגד הגרמנים. בהיותו בצבא למד נהיגה, וניצל ידיעה זו להצלת פליטים ממחנות-ההסגר ולהעברתם לאיטליה, על אף האיסור החמור מצד ראשי הצבא שם. עם תום המלחמה השתחרר מהצבא הבריטי, עסק בפקידות והיה חבר בארגון ה"הגנה".. לאחר "החלטת החלוקה" של עצרת האו"ם ב-29 בנובמבר גויס גיוס מלא ומילא תפקידים אחראיים שונים בהגנה על ירושלים. יוסף עבר קורס רגמים ונחשב לאחד המעולים במקצוע זה. בליל 1-2 ביוני 1948 תקפו כוחות גדוד "מוריה" את שכונת שייח'-ג'ראח, שנכבשה קודם-לכן על-ידי הלגיון. מחלקת המרגמות, ששירת בה, נתנה את סיוע האש להתקפה. תוך כדי הירי נקרא על-ידי חבריו לסייע בתיקון תקלה באחת המרגמות. פגז שהתפוצץ בקנה המרגמה גרם למותו, אור ליום כ"ד באייר תש"ח (2.6.1948). הוא נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950), הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.