אבידב, איתן

בן נסיה ויעקב. נולד ביום כ' אלול תרפ"ה (9.9.1925) בעין חרוד. אביו יעקב (יאני) אבידב היה מראשי ההעפלה ופעיליה. במלאת לאיתן שלוש שנים עברה המשפחה לגור בנהלל. המשפחה גרה בצריף דל, בדוחק ובעוני, והילדים התרגלו לשאת בעול העבודה כבר בגיל הרך. בכוח עבודה זו ובמרץ בלתי רגיל נבנה משק המשפחה: רפת, לולים וגן-עצים נושא פרי רב, וככל שהמשק גדל והתפתח כן התבלט איתן העובד העיקרי בו. בימי מלחמת העולם השניה התגייס האח הבכור דב לבריגדה היהודית שבצבא הבריטי ואיתן הצעיר היה ליד ימינו של האב. אחר-כך התגייס האב לשליחות לגולה ואיתן נשאר במשק, עובד בו וגם אחראי לניהולו ולקידומו. אך אין הוא משקיע נפשו במשק בלבד, הוא גם מנצל שעת-כושר כדי להשתתף בסמינריון בבית רוטנברג שעל הכרמל ושומע תורה מפי ברל כצנלסון, איש הרוח של תנועת העבודה. לאחר זמן הוא מבקש להתגייס לצבא הבריטי בהוסיפו שנים על שנותיו, אבל חוזר בו מהחלטתו בלחץ הכפר והבית וגם אליהו גולומב, האישיות המרכזית של ה"הגנה". עד מהרה הוא מתבלט גם בפעילותו ב"הגנה" ובונה, בין השאר, במשק אביו, סליק שבו הוא משמש גם כמחסנאי. בשנת 1947 גוייס איתן לעבודה ב"עליה ב'". מספרת חברה על פגישה עמו ברחוב בתל-אביב באותו זמן: "נשארתי עומדת מופתעת מהפגישה הבלתי צפויה ובעיקר ממבע פניו של איתן, גבוה, חסון, ברק עיניו לוהט וחיוך של ילד על שפתיו. בהתרגשות ללא מעצור סיפר: 'השגתי את מבוקשי, סוף סוף גם אני יוצא לעשות משהו. מחר אני ממריא למחנות, לעזור ממש במו ידי'". איתן נשלח לאירופה למחנה ויזנהוף ליד אינסברוק שבאוסטריה, מחנה של תנועת "הבריחה" מטעם ה"הגנה". תנועה זו התאמצה אותו זמן למנוע מעבר טראנספורטים שלא בסמכות הסוכנות היהודית ומוסדותיה. כחלק ממאמץ זה נעצרה ונחקרה קבוצת אנשים השייכים לתנועה הרביזיוניסטית. זה היה הרקע לנסיון מצד קבוצה מן האצ"ל לכבוש את מחנה המעבר של "הבריחה" ולהשתלט על הנקודה שהפריעה את מעשיו בגבול. בי"ג בתשרי תש"ח (27.9.1947) לפנות בוקר פרצו כמאה אנשי אצ"ל למחנה הסמוך לאינסברוק. במהומה שאירעה במחנה נהרג איתן אבידב מפליטת כדור אקדח. יאני אבידב, אביו של איתן, שבא למקום האסון קרא ליד ארון בנו להשקטת הרוחות ולהמשך העבודה. הארון הגיע באניה איטלקית לחיפה בג' בחשון תש"ח (17.10.1947), ואלפי חברי ה"הגנה" ליוו את איתן בדרכו האחרונה. הוא הובא לקבורה בגבעת שמרון שבנהלל והוא בן 22. מאמרים לזכרו ודברים בספר "אשר שכלנו" לזכר בני נהלל.