אבו מנסור, גאלב

בנם של קוקב וסאלח,. גאלב נולד ביום 1.7.1951 בכפר הדרוזי בית ג'אן. בן למשפחה ובה תשעה ילדים. הוא למד בבית ספר יסודי בכפר הולדתו. לאחר מכן למד שנתיים בבית ספר תיכון, במגמה עיונית, אך הפסיק את לימודיו כדי לעבוד ולסייע למשפחתו הענפה. בחודש ינואר 1969 גויס גאלב לשירות חובה והוצב לשרת ביחידת המיעוטים, שם שימש כלוחם ומילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. עקב כך נתבקש והסכים לשרת שנה נוספת בשירות קבע. ב-2 ביולי 1975 התנדב גאלב לשירות קבע במשמר הגבול, סיים מסלול הכשרת הלוחם לאנשי קבע והחל לשמש כלוחם ביחידות מבצעיות שונות באזור הצפון. בשנת 1977 הועבר לשרת בפלוגה כ"א. כהערכה לתפקודו הנאות כלוחם נשלח גאלב על ידי מפקדיו לקורס נהיגה, שבסיומו החל לתפקד כנהג לוחם. חבריו ליחידה מעידים כי היה אדם נוח, המבצע כל מטלה בצורה רצינית מאוד, תוך הקפדה על כל פרט ולו השולי ביותר. את אשתו פאוזיה נשא גאלב בשנת 1976, ובשנים הבאות נולדו להם שלושה ילדים. הוא ה קפיד לטפל במשפחתו בצורה הטובה ביותר, ולא חסך מאמצים כדי לתת למשפחה את כל אשר נזקקו לו. במהלך מלחמת שלום הגליל הועבר גאלב יחד עם יחידתו לשרת בתוך תחומי לבנון כנהג לוחם. סמל ראשון גאלב נפל באסון צור השני. במהלך מלחמת שלום הגליל, בזמן שצה"ל פעל כנגד ארגוני אש"פ והחיזבאללה בלבנון, פעל מג"ב בשיתוף פעולה עם השב"כ במיגור קיני מחבלים בעיר צור. הלוחמים שוכנו במתקן שהיו בו שני מבנים בני שתי קומות. ביום שישי 4.11.1983 בשעה 06:00 בבוקר פנה טנדר שברולט מכביש ראש הנקרה – צור לעבר המתקן, שהיה מוקף בסוללת עפר ובגדר היקפית ואובטח בשמירה מתמדת. הטנדר ש נסע במהירות עורר את חשדו של המקלען והוא פתח לעברו באש. שומר נוסף שהבחין במתרחש פתח אף הוא באש לעבר הרכב החשוד. למרות האש פרץ הטנדר את שער הכניסה למתקן ונכנס בין שני המבנים. הנהג המתאבד הפעיל את 500 קילוגרם חומר הנפץ שהי ו ברכב וגרם לקריסת המבנים. במקום נהרגו כשישים איש ובהם עשרים ושמונה אנשי מערכת הביטחון, ביניהם גאלב. גאלב היה בן שלושים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקת קבר משפחתית בכפר בית ג'אן. השאיר אחריו אישה – פאוזיה ושלושה ילדים – מהא, סוהא ומנדומה. בדברי ההספד שנשאו מפקדיו נאמר בין היתר: "מן הבולטים שבאבידות. הטרגדיה בצור היא העובדה האכזרית שעלינו להיפרד לנצח מגאלב. זמן רב יעבור עד אשר נתרגל לעובדה שלא נותנת מנוח, כי מקומו נפקד מאיתנו ולא נראהו עוד בנופה של פלוגה כ"א. היה אהוד מאוד על חבריו ליחידה, וכל תפקיד מילא בהתלהבות רבה ולשביעות רצון מפקדיו"